מזונות הם עניין מענייני המעמד האישי – חל עליהם הדין האישי (הדתי) של הצדדים והדבר נאמר במפורש בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
חוק זה חל רק על מי שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או על מי שלא חל עליו דין אישי.
הדין העברי קובע כי לאישה יש זכות לקבל מזונות מבעלה. חובת המזונות חלה כל זמן הנישואים והחיים יחד. אין שוויון בהקשר זה במשפט העברי. החובה הנה לספק לאישה את המינימום הדרוש לה, תוך התחשבות במנהג המקום והחברה. חובת המזונות היא למעשה תנאי לנישואים, אם הבעל לא משלמם, זוהי עילה לגירושין. מדור נחשב לחלק מהמזונות.
כאשר קובעים מזונות לאישה יש להתחשב בהכנסותיה ממעשה ידיה וכן בהכנסותיה מפירות נכסי המלוג שלה (לדוגמה, בבעלותה נכס מקרקעין מושכר והיא מקבלת דמי שכירות). בהכנסות אלה ניתן להתחשב ולהפחית מחיוב המזונות שעל הבעל לשלם.
במונח "מעשה ידיה" הכוונה הן לאישה שכירה, הן לאישה עצמאית והן לאישה המקבלת הכנסה מגמלת נכות כלשהי (לדוגמה ביטוח לאומי, צה"ל), אך כאן יש לבחון למה משמשת הגמלה: אם היא באה לפצות על אבדן הכנסתה בגין הנכות, הרי שהגמלה תחשב כמעשה ידיה, אך אם הגמלה משמשת למימון צרכים מיוחדים הנובעים מנכותה, אין להתחשב בכך בעת קביעת המזונות.
בנושא פירות נכסי המלוג רצוי להדגיש את חוק "שיווי זכויות האישה" אשר קבע, כי קנייניה של האישה שרכשה לפני הנישואים לא יפגעו על-ידי קשר הנישואים. למרות זאת, בפסיקה נקבע כי בנושא מזונות האישה יחול הדין העברי, ללא התחשבות בחוק "שיווי זכויות האישה".
מעבר לטענות הפטור של השתכרות האישה וטענות על הרכוש, יכול הבעל להעלות טענות הנוגעות להתנהגותה של האישה, כטעם לשלילת מזונותיה. הטענות, אשר מעוגנות בדין העברי החל על המזונות, כוללות: טענה שהאישה מורדת, טענה כי האישה אינה נמצאת עם בעלה, טענה כי האישה ביצעה מעשה כיעור, טענה כי האישה ביצעה מעשה זנות או שהיא עוברת על דת משה.
תביעת המזונות של אישה כנגד בעלה או כנגד עזבונו מסורה לסמכות מקבילה של בית-דין רבני ובית המשפט לענייני משפחה.לבית הדין הדתי קיימת סמכות שיפוט במקרה זה ללא צורך בהסכמתם של כל הצדדים הנוגעים בדבר, ולאישה למעשה קיימת זכות הבחירה לאן להגיש את התביעה. אולם, חשוב מאד להדגיש, כי באם הקדים הבעל והגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין וכרך בה במפורש את נושא מזונות האישה, הרי שתהיה לבית הדין סמכות ייחודית לדון בנושא המזונות. (הדבר כפוף למבחן משולש הבודק שהכריכה של הבעל הייתה כנה).
משרדנו עומד לרשות הלקוחות בכל עניין שיתעורר בנושא מזונות אישה, לרבות בדיקת נושא הזכאות למזונות, סמכותם של בתי המשפט, בדיקת תחולתו של הדין הדתי או של החוק ועוד. השאיפה היא להביא את הצדדים להסדר הנכון והטוב ביותר.
